אינטל רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי Classiq ב-2.3 מיליארד דולר: מה המהלך אומר על עתיד המחשוב הקוונטי
אינטל רוכשת את חברת התוכנה הקוונטית הישראלית Classiq בעסקה שיא של כ-2.3 מיליארד דולר. מה המהלך מגלה על הבשלת תחום המחשוב הקוונטי, ולמה כדאי לעסקים להישאר מפוכחים.
אינטל רוכשת את חברת הסטארט-אפ הישראלית Classiq בכ-2.2 עד 2.3 מיליארד דולר - העסקה הגדולה ביותר אי-פעם בתחום מחשוב הקוונטי, ופי שניים מהרכישה הקודמת שהחזיקה בשיא. מעבר לכותרת המרשימה, מדובר באירוע שמסמן משהו עמוק יותר: מחשוב קוונטי, ששנים נחשב לתחום מחקרי רחוק ומעורפל, הופך בהדרגה למוצר עסקי של ממש. עבור מנהלים ובעלי עסקים בישראל, זו הזדמנות טובה להבין מה בדיוק קרה, למה זה חשוב, ומה זה בכלל אומר לגבי הטכנולוגיה שעשויה להשפיע על הענף שלהם בעתיד.
מה בדיוק קנתה אינטל
Classiq, שהוקמה ב-2020 על ידי ניר מינרבי, עמיר נוה ויהודה נוה, לא בונה מחשבים קוונטיים - היא בונה את התוכנה שמאפשרת לבני אדם לדבר איתם. הבעיה שהחברה פתרה היא כמעט טכנית במובן הבסיסי ביותר: כתיבת אלגוריתם קוונטי ישירות, קיוביט אחר קיוביט, דורשת ידע ברמת דוקטורט ונגישה לקומץ מומחים בעולם. הפלטפורמה של Classiq מאפשרת למפתחים לתאר ברמה גבוהה מה הם רוצים שהאלגוריתם יעשה, והמערכת מתרגמת זאת אוטומטית למעגל קוונטי מותאם, בוחרת את החומרה המתאימה (IBM, AWS, מיקרוסופט, IonQ ואחרות) ומריצה אותו. במילים אחרות, Classiq היא מעין "שפת תכנות ברמה גבוהה" למחשוב קוונטי, שמסתירה את המורכבות הקיצונית שמתחתיה - בדיוק כפי שתוכנות פיתוח רגילות מסתירות מהמתכנת את שפת המכונה.
למה דווקא אינטל, ולמה עכשיו
אינטל מפתחת כבר שנים חומרת קיוביטים משלה, אך עד כה חסרה לה שכבת התוכנה שהופכת חומרה כזו לשימושית עבור חברות וארגונים. מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, הגדיר את המטרה בצורה ברורה: להפוך את אינטל לספקית "פתרון מלא" בתחום הקוונטי - משבב ועד כלי הפיתוח - ואף הציב יעד שאפתני להפוך את Classiq ל"קיידנס של מחשוב קוונטי", בהשוואה לחברת התוכנה שכל מעצב שבבים בעולם משתמש בה כיום. מכיוון שהפלטפורמה של Classiq פועלת מול חומרה של כמה יצרנים ולא רק של אינטל עצמה, הרכישה נותנת לאינטל חלון ראייה נדיר לביקוש העסקי האמיתי למחשוב קוונטי, בלי קשר לשאלה איזו חברת חומרה תנצח בסוף.
סיפור הצלחה ישראלי בסדר גודל חדש
Classiq גייסה לאורך השנים כ-200 מיליון דולר ממשקיעים כמו Team8, קרן SoftBank Vision, HSBC, קרנות פיננסיות ישראליות ורשות החדשנות, והוערכה לפני העסקה בכ-600 מיליון דולר - כלומר אינטל שילמה עליה כמעט פי ארבעה מהשווי האחרון שלה. מדובר באחת הרכישות הגדולות של חברת דיפ-טק ישראלית בשנים האחרונות, ולמעשה ברכישה הראשונה הגדולה שמבצעת אינטל כארבע שנים. עבור האקוסיסטם הישראלי, זה עוד אישור לכך שתחומי מחקר שנחשבו תיאורטיים - קוונטום, שבבים מתקדמים, בינה מלאכותית - הופכים למוצרי ליבה שחברות ענק גלובליות מוכנות לשלם עליהם סכומים גדולים.
איפה מחשוב קוונטי עומד בפועל, ולמה כדאי להישאר מפוכחים
חשוב להבהיר: שום עסק לא יקבל מחר יתרון תחרותי בזכות מחשב קוונטי. כיום מחשוב קוונטי נמצא עדיין בשלבי ניסוי ופיילוט - בעיקר באופטימיזציה של מסלולים ולוגיסטיקה, בניתוחי סיכונים ותמחור אופציות בבנקים, ובסימולציות כימיות שעשויות לסייע בעתיד בפיתוח תרופות וחומרים חדשים. אין כיום מחשב קוונטי שמסוגל לפרוץ הצפנה בשימוש מסחרי, והערכת רוב האנליסטים היא שמחשוב קוונטי בעל יתרון מסחרי אמיתי ועמיד בתקלות עדיין מרוחק לפחות בעשור. ענף שלם שגדל סביב הייפ משקיעים לעיתים נוטה להציג לוחות זמנים אופטימיים מדי - וכדאי לקרוא כותרות מרשימות כמו עסקת אינטל-Classiq מתוך פרספקטיבה הזו.
מה זה אומר לעסקים בישראל
ברמה המעשית, רוב העסקים לא צריכים לפעול בעקבות החדשה הזו - אין כאן טכנולוגיה שרלוונטית לפעילות היומיומית בטווח הקרוב. אבל יש בכך איתות חשוב: ענקיות טכנולוגיה עולמיות ממשיכות להמר רציני על ישראל כמקור לטכנולוגיות עומק, מה שמחזק את מעמד המדינה כיעד להשקעות, לרכישות ולשיתופי פעולה טכנולוגיים. לעסקים הפועלים בתחומי פינטק, לוגיסטיקה, תרופות או חומרים מתקדמים, כדאי להתחיל לעקוב מרחוק אחרי ההתפתחויות בתחום - לא כדי להשקיע בו היום, אלא כדי לא להיות מופתעים כשהטכנולוגיה תבשיל מהפיילוט למוצר של ממש.